בשנים האחרונות, בעקבות רפורמות משמעותיות הנוגעות להחזקת כלי ירייה, השתנתה תפרוסת כלי הנשק בישראל משמעותית.
הגדרה מחדש של התבחינים לקבלת רישיון נשק, גרמה לעלייה משמעותית במספר כלי הנשק המוחזקים בקרב הציבור.
אמריקה, מאחוריך!
בכל פעם שיש מקרה ירי המוני בארה"ב, ניצת מחדש הוויכוח על התיקון השני בחוקה האמריקנית והצורך לעדכנו או לבטלו. בתקופת הקמתה של ארצות הברית, החשש מהפיכה צבאית הביא להתנגדות לקיומו של צבא מקצועי, ובמקום זאת להתבססות על מיליציה אזרחית בה שותפים כלל האזרחים אשר יתגייסו עם נשקם במידת הצורך. כך הפכה הזכות לשאת נשק לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בארה"ב והתנאים וההגבלות אינן מחמירות בלשון המעטה. די להוכיח שאין עבר פלילי או אלים ולהיות בני 18 או 21 ומעלה, תלוי באיזו מדינה אתם, ותוכלו להיכנס לחנות המוכרת כלי נשק ולצאת ממנה חמושים. בישראל המצב שונה לגמרי.
כדי להוציא רישיון בישראל חייבים לעמוד בתנאים רבים ולעבור תהליך ארוך ומפוקח. באוגוסט 2018 חתם השר לביטחון פנים גלעד ארדן על רפורמה בתנאי קבלת רישיון נשק וזאת כדי לאפשר לאלפי אזרחים את האפשרות לשאת נשק ולהגן על הציבור במקרה של אירוע טרור או במצב חירום.
עקרונית, כדי לקבל רישיון לנשק בישראל חובה להיות מעל גיל 21, אזרחי ישראל או תושבי קבע ודוברי עברית ברמה מסוימת. יש להגיש גם את הסיבה לרכישת הנשק, כמו הגנה עצמית או ציד. בנוסף, יש להגיש באופן מקוון טופס בקשה ולצרף אליו הצהרת בריאות חתומה על ידי רופא משפחה. החידוש שהביאה איתה הרפורמה הוא שמתאפשר מתן רישיון לכלי נשק ללוחמים בעלי הכשרה של רובאי 07 ומעלה בצה"ל ובמשטרה וכן לקצינים מדרגת סגן ולנגדים מדרגת רס"ר.
חידוש נוסף הוא שמי שמחזיק ברישיון לכלי נשק פרטי על פי קריטריונים מסוימים של מקצוע או מקום מגורים במשך עשר שנים ומעלה יוכל להחזיק בו גם מבלי להמשיך לעמוד בקריטריון. ההקלות הללו הביאו לזינוק במספר מבקשי רישיון הנשק ובאותו חודש אוגוסט 2018 התקבלו 1,500 בקשות בתוך שלושה ימים.
מי מאבטח את המאבטחים?
אבל למרות ההקלות, עדיין נותר הליך קבלת רישיון נשק קפדני ומגביל. בעל רישיון הנשק מוגבל לסוג הנשק וכמות הכדורים שביכולתו להחזיק, בהתאם לקריטריונים שבהם הוא עומד. לדוגמה, מורה דרך או חקלאי רשאים להחזיק באקדח אחד ו-50 כדורים. בעל רישיון ציד רשאי להחזיק בכלי ירייה הכפוף להמלצת רשות הטבע והגנים וכן בכמות של עד 700 כדורים. מדביר יכול להחזיק במסגרת מקצועו ברובה אוויר ובכדורים לצורכי הדברה.
ישראל היא מדינה בה אלפים עובדים כמאבטחים, חלקם חמושים. עליהם חלה החמרה, שכן מדובר במקצוע שדורש תגובה בסביבה אזרחית וקיימת בו תחלופה של עובדים. על כן קבעה המדינה שהחל מה-1 בפברואר 2015, נדרשים מבקשי רישיונות או מחדשי רישיונות לכלי ירייה שהם מאבטחים במקצועם לעבור בדיקת כשירות נפשית אצל פסיכולוג מורשה לכך, כחלק מהליך קבלת הרישיון. רק מי שקיבל אישור כשירות נפשית כנדרש רשאי לבצע את ההכשרה הנדרשת כחלק מהליך הוצאת הרישיון.
התהליך אותו עוברים המאבטחים שונה מתהליך שעוברים אזרחים אחרים בעקבות מספר אירועי ירי שאירעו בשנת 2013. במאי 2013 מאבטח בשנות ה-40 לחייו הגיע לסניף בנק הפועלים בבאר שבע, ירה במספר אזרחים, הרג שניים מהם והתאבד לאחר מעשה. מבדיקה התגלה שהמאבטח עשה זאת כנקמה על כך שהבנק סירב לתת לו אשראי. למקרה נורא זה קדמו מקרים שבהם מאבטח רצח מטפלת בעלת אזרחות זרה שטיפלה באימו, ומאבטח בן 43 מראש העין רצח את אשתו במכוניתם לעיני בתם.
בעקבות כך הוחלט להפוך את תהליך אישור החזקת כלי נשק למאבטחים לבעל קריטריונים מחמירים יותר מהרגיל. תהליך הבדיקה הפסיכולוגית כולל שאלון ממוחשב לבחינת כשירות הכולל למעלה מ-500 שאלות ולאחר מכן אבחון אישי אצל פסיכולוג. מטרת השאלות לשרטט פרופיל אישיותי של מבקש הרישיון ולעתים הן אישיות מאוד ואף מוזרות. "האם בגדת באשתך?", "מה הקשר הכי ארוך שלך עם נשים?", "האם אתה חולם חלומות מיניים?" ו"מה דעתך על מין ריבוי משתתפים?", הן חלק קטן משאלות רבות שעוררו תרעומת בקרב מאבטחים וחברות אבטחה.
ב-2015 אף נעשתה פנייה למשרד לביטחון פנים לשנות את השאלון אך היא נדחתה. בעקבות מקרים של פגיעה בחפים מפשע, מעשי רצח והתאבדויות הוחלט במשרד לביטחון פנים לשמר את תהליך האבחון הפסיכולוגי במטרה לצמצם ככל האפשר את הגעתו של כלי נשק לידי אדם שלפי הקריטריונים שקבעה המדינה אינו כשיר להחזיק בו. הקריטריונים המחמירים והאבחון הפסיכולוגי הם דרכה של המדינה לאבטח את המאבטחים.
