אפליה מגדרית בתחום האבטחה (ובכל)
בית הדין הארצי לעבודה פסק פיצוי של 70,000 ₪ למאבטחת בגין אפליה על רקע מגדרי. פסק הדין הוא משום חידוש בכך שהוא מטיל לראשונה אחריות בנושא זה, על מקבל השירות ולא רק על המעסיק הישיר.
עקרון השוויון נחשב כחלק מערכי היסוד של שיטת המשפט הישראלית וכאשר מדובר במקומות עבודה, היחס השווה לכל עובד, גם לעובד קבלן, הוא חלק בלתי נפרד מיחסי העבודה התקינים והראויים בעידן המודרני.
נקודת המוצא היא שאין אדם הדומה לרעהו וכי כל אדם הוא עולם ומלואו. החברה הישראלית כולה מבוססת על בני אדם השונים זה מזה ועל כן איסור האפליה הוא צידו האחר של עקרון השוויון.
מחקרים מצאו כי בשוק העבודה קיימים חסמים בפני אוכלוסיות מסוימות כמו נשים, מזרחים, ערבים, הורים, משרתי מילואים ועוד וכי אוכלוסיות מסוימות מופלות באופן שיטתי וסטטיסטי בקבלה לעבודה, בקביעת תנאי העבודה והשכר, בהכשרה וקידום, בהליכי שימוע לפיטורים ופיצויים ובתנאי הפרישה מהעבודה.
על מנת להילחם בתופעות אלו, אשר אינן ייחודיות לישראל, נחקק חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה תשמ"ח – 1988 ("החוק" או "חוק שוויון") שמטרתו מניעת אפליה בעבודה ומניעת הדרתן של אוכלוסיות עובדים מוגנות משוק העבודה.
שאיפתו של החוק ומשמעותו – ליצור שוויון וניטרליות ביחס לשונות שבין בני האדם כאשר השונות הזו אינה רלוונטית למשרה או לתפקיד.
החוק קובע, בין היתר, איסורים על אפליה בין עובדים על בסיס שיקולים שאינם ענייניים או לגיטימיים, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף (למשל על ידי קביעת תנאים שאינם ממין העניין).
עוד נקבע כי האחריות בחוק אינה מוטלת רק על המעסיק הישיר אלא גם על מזמין השירות (הלקוח) וכי גם בהעדר יחסי עבודה לא "נחסמת" בפני מי שנפגע מאפליה עילת תביעה המבוססת על חוק שוויון ההזדמנויות. זאת לאור מטרת החוק – מניעת אפליה בעבודה ובשים לב לתכלית החוק ולאור ההכרה בזכות לשוויון כעקרון יסוד וכזכות בעלת מעמד חוקתי (על-חוקי).
דוגמה לכך ניתנה בעת באחרונה בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עע (ארצי) 37078-11-13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' ליה נאידורף (שניתן בפברואר 2018) שבו הוטלה אחריות על הלקוח (חברת חשמל) בגין מעורבותו ותרומתו המכרעת לאפליה של עובדת קבלן שמירה מטעמי מין (העובדת לא נשלחה להכשרה לתפקיד מאבטחת מתקן בשל דרישת הלקוח שלא להציב נשים בתפקיד).
חברת חשמל חויבה בפיצוי לעובדת חברת השמירה בסך של 70,000 ₪.
עוד כדאי לדעת שמספיק שאחד השיקולים שנלקחו בחשבון על ידי המעסיק או מזמין השירות במסגרת מכלול השיקולים המלא היה שיקול פסול שמבוסס על אפליה אסורה (על פי עילות האפליה המנויות בחוק), גם בלי כוונה, יש בכך משום הפרה של החוק המקימה למי שנפגע (גם לעובדי קבלן) זכות לפיצוי וכן בנסיבות מסוימות, לעונשים פליליים ולקנסות מינהליים.
קבוצת מיקוד עוסקת במתן שירותי שמירה, אבטחה וניקיון למגוון לקוחותיה ונחשבת כמובילה בתחומה, בעלת וותק וניסיון של למעלה מ- 30 שנה. בקבוצת מיקוד מועסקים כ- 7,000 עובדים בכל רחבי הארץ כך שהקבוצה מספקת תעסוקה לאלפי עובדים במשק. הקבוצה חרטה על דגלה מצוינות בשירות לצד השמירה על החוקים ועל זכויות עובדיה. על כן החברה פועלת כל העת כדי לתן שירות מיטבי לצד עמידה על עקרונות ההגינות והצדק ומקווה לשיתוף פעולה מלא מצדכם גם בהקשר זה.
